שבע בערב. אתה ממתין למטה לפקודתי. אני נותנת לך אישור לעלות. ברעד וחיל, מסדיר נשימה, מחסיר פעימה אתה מגיע לפתח ביתי. נוקש על הדלת בעדינות. אני פותחת את הדלת ואתה ממהר לכרוע על ברכייך, כיאה לכלבלב הצייתן שאתה. מיד אתה מוסר לידי מחווה קטנה, בצורת בקבוק אלכוהולי כלבבי. אני נזכרת באותו סופ"ש שיצאנו לבלות במועדון והבאת את המשקה הזה מהבר. דאגתי לשפוך את חלקו על רגליי וליקקת אותן בשקיקה לוגם מהמשקה דרך יריכיי. זה היה מפגש לא מתוכנן אבל מאוד מיוחד. קצת הורדנו מסכות. למרות שהיית על ברכייך מולי ושמת את ראשך בין ירכיי דאגתי ללטף את ראשך העדין והרך. הריח שלך היה ממש טוב... הבושם מעולה. אתה נקי ואסתטי, כמו שאני אוהבת. ביקשתי לדעת יותר עליך. בא לי לחקור את נבכי נפשך. להבין את הנפש הראש והמהות שלך למולי. להבין איך לאלף אותך, להוביל אותך למקום הכי עמוק שלך. למהות האמיתית שלך למימוש האמיתי שלך בתור עבד, נשלט, כלכלב צייתן שמקבל פקודות. חשפת בפניי חלק מהאני שלך וזה עזר לי להבין יותר. אני מאוד מעריכה את הפתיחות שלך בפניי. זה לא קל אף פעם להיחשף. ועצם העובדה שאתה נחשף אליי זה רק אומר שאתה סומך ושם את מבטחך בי. וזה חשוב הביטחון הזה. דיברנו איך להתקדם בקשר שליטה. דיברנו על ציפיות, כישלונות, אכזבות והצלחות. איפה הנקודות הרגישות, הכפתורים, הטריגרים, הגבולות והמקומות הרחוקים. הפנטזיות שאולי יתממשו. תקשורת. זה חלק גדול בבדס"מ ואי אפשר לוותר עליו. נפרדנו לשלום אחרי שעה נהדרת יחד שהיית תחת רגליי. מאוחר יותר נכנסתי להתכתבות בינינו ולא יכולתי להתעלם ממה ששלחת אליי, איך אפשר בלי המחווה שלך, כשאתה כתבת לי שיר מרגש: " כשאת קרובה, מלכתי, אני רגוע!
כשאת רחוקה, מלכתי, מתעורר בי געגוע!
געגוע זה הוא מין רצועה שמקשרת ביני הכלבלב, אלייך, הוד מעלתה!
וככל שהמרחק גדל, הרצועה נמתחת, וזה כואב!!!! מאחל לעצמי להיות דמעה שלך!!
להיוולד בעינייך
לחיות על לחייך
ולמות בין שפתייך " אתה כלבלב טוב לאקי. לאט ובטוח תהיה מאולף תחתיי. אוביל אותך למקום מבטחים.