• Goldie Sunshine

כיפה אדומה - הסיפור האמיתי

Updated: Sep 15, 2018

ההיסטוריה של כיפה אדומה

מעטים יודעים כי הסיפור כיפה אדומה היה במקור סיפור שהועבר מפה לפה במחוזות צרפת ונקרא "סיפורי סבתא". בסיפור המקורי הילדה אינה לובשת את הכיפה האדומה (שהוספה על ידי צ'ארלס פארול ב-1697) וגם לא מקבלת את עזרתו של צייד מזדמן (שנוסף על ידי האחים גרים).


בגרסא המקורית ילדה נשלחת על ידי אימה להביא כיכר לחם חם ובקבוק חלב לסבתא. בדרך היא פוגשת את הזאב אשר שואל אותה האם היא תלך מדרך המחטים או מדרך הסיכות, הילדה בוחרת ללכת מדרך המחטים ואילו בינתיים הולך הזאב מהדרך השנייה. הזאב מגיע לבית הסבתא, הורג אותה, שם את בשרה בתיבה ואת דמה בבקבוק על השידה, כאשר הילדה מגיעה מציע לה הזאב לקחת בשר מן התיבה ויין מן הבקבוק.

לאחר שאכלה מפתה הזאב את הילדה לפשוט את בגדיה ולהשליכם לאש ולבוא לשכב לידו. סדרת השאלות בגרסה זו שונה הילדה שואלת שאלות כגון: כמה שעירה את סבתא, והזאב עונה כדי שאוכל להתחמם טוב יותר. אוי סבתא כמה גדול פיך- בשביל שאוכל אכול אותך יותר טוב ילדתי. לאחר מכן הילדה מבקשת לצאת לעשות צרכים, הזאב קושר לרגלה חוט של צמר אך הילדה קושרת את אותו החוט לעץ וכך מצליחה לבסוף לברוח.


לבחירת הילדה בין דרך המחטים לדרך הסיכות יש משמעות סימבולית: דרך הסיכות מסמלת הליכה בשביל הנעורים ואילו דרך המחטים מציינת את הבגרות המינית. הסיטואציה בה הזאב הורג את הסבתא וכן תיאור הארוחה הינם קשים לתפיסה. ריטואל הארוחה מקושר למעשה של הקרבת קורבן - הסבתא. סצנה זו היא הכרחית לצורך הביולוגי של נשים לבטל את הישן שלהם עוד באותה תקופת חיים. אימהות יוחלפו על ידי הבנות שלהם ואת המעגל ייסגרו עם הגעת הילדים של ילדיהם.


העובדה כי הזאב מאט את תהליך החשפנות ודורש מהילדה לפשוט כל פריט בנפרד מעיד על התיאבון הגברי. בדמות הזאב יש עוצמה, הוא יותר מאשר רק מסמל את הסכנות בהטעיה אלא משמש כסוכן השינוי אותו עוברת הילדה, הוא זה שדרש כי תפטר מהסבתא ותתפשט. למרות שזה המשחק שלו הוא אינו זוכה, הילדה רואה מעבר לטריקים שלו ובורחת.



דמות הזאב באגדות


הזאב הנו דמות דו-צדדית. אנשים רבים פוחדים להתעמת עם מה שאנו מכנים הצל, אותם היבטים ודחפים לא נוחים ולא מוגדרים בתוכנו שנראים לנו פרימיטיביים, הרסניים ומבישים. אנו תרים אחר מטרה שאליה נוכל להפנות את כל השנאה העצמית והבושה שאנו נושאים בתוכנו. לאורך כל ההיסטוריה שימש הזאב מטרה מעין זו. באמצעות ייצוגיות של הזאב כסמל, מבטא האדם את תכונותיו שלו, את אותן התכונות אשר כבר לא רצה לייחס לעצמו.  


כך, באמצעות השלכה מבחינה פסיכולוגית שלנו אל הזאב הוא הופך למשל, לתכונות שאנו מעריכים או מתעבים. תרבויות רבות ייחסו לזאב תכונות נעלות או בזויות ואמונותיהן הועברו מדור לדור באמצעות האמנות, הספרות והסיפורים שסופרו בעל פה מדור לדור. הנחות אלו, שהפכו למיתוסים, יכולות ללמדנו רבות לאו דווקא על הזאב כי אם על האופי האנושי.


בסיפור כיפה אדומה נעשה שימוש באמונה זו. באמצעות הטון האירוני המלווה את הדגם התמים כביכול של סיפור על נערה תמימה הנטרפת על ידי זאב אנו מגלים כי מסתתרת מאחוריו משמעות נוספת. לאורך כל הסיפור מתואר הזאב כ"רשע מרושע", המחבל תחבולות ומתחפש כדי להפיל את קרבנותיו בפח, כאחד ש"רוצה לרמות מישהו", כ"משביע את תאוותו", כ"טורף".




כיפה אדומה כסיפור של התבגרות מינית


תוכנן הנסתר של האגדות מספרות לנו את סיפורה הסמוי מן העין של התפתחות האדם - סיפורם של עיצוב המיניות האנושית ושל המאבקים הקשורים בעיצוב זה. עיקרו של התוכן הסמוי הוא התבגרותם המינית והנפשית של גיבורי האגדה, לפי החשיבה הפרוידיאנית ההתבגרות אינה אלא התהליך של נטישת מאוויים מיניים הסותרים את המיניות החברתית הנורמטיבית.


הילד חש את המעבר משלב התפתחות אחד למשנהו כחוויה אלימה ומסעירה. גדילה פרושה שינויים ביולוגיים ופריצת מסגרות, מאמץ של הסתגלות מתמדת לתנאים משתנים וחיפושי כיוון. גדילה היא גם צעידה לעבר בני המין השני תוך התמודדות עם אמוציות ועם יצרים מסעירים. טבעי איפה שגדילה מלווה פחדים, חוסר איזון נפשי, חששות וחרדות. כל היסודות האלה מוצאים את השתקפותם המטפורית במעשייה הרצופה סימני גדילה, התבגרות וארוטיקה. האדם הבוגר נכון להיכנס למערכת יחסים עם בן זוג מן המגדר הנגדי.


ההתבגרות כוללת את גיבוש העצמיות, את למידתנו לסמוך על כוחותינו שלנו במאבק החיים ואת השגת התבוניות והשליטה ביצרנו. כיפה אדומה שרויה בתהליך התבגרות שבסופו היא משיגה צורה נעלה יותר של קיום אנושי, לאחר שעולה בידה להתגבר על הנטייה הילדותית ללכת שבי אחר פיתויים מיניים בלתי נאותים ולרכוש את הבגרות הדרושה לחיי נישואים.


גרסתו מ-1697 של פארול הופנתה לקהל בני המעמד העליון, באותו זמן נשים מסוימות חיפשו חיי מין חופשיים יותר, בייחוד אלו אשר אירחו בסלונים בפריז. בתוך אותם סלונים גברים ונשים יכלו להתערבב יותר בטבעיות, לדון בפוליטיקה ולהיפגש בתנאים יותר שוויוניים. פארול עצמו נהג להתארח באותם סלונים ולכן דאג שהטקסטים שכתב יענו לטעם הספרותי המתוחכם של אנשי הסלון. מילות הסיום מאפשרות להבין את הזאב כמי שמייצג אנשים שמהם צריכה להיזהר בת הכפר התמימה. באופן כזה יצר סאטירה חברתית על האדון הנכבד מהעיר, שלא היסס לנצל את בת הכפר הקטנה, ליטול את בתוליה והביא עליה כליה, סיטואציה שהייתה מוכרת לחלק מבני הסלון הספרותי של פארול. הטקסט מציג את היחסים בין נערת הכפר התמימה לבין האדון מהעיר, בן המעמד הגבוה, ההולך אחריה "עד לבתים, עד למיתות".



הטקסט מקבל חיזוק של התבנית הארוטית

  • האפיון הארוטי של הילדה - הטקסט אינו מדגיש את תמימותה, אלא דווקא את יופייה, כבר בראשיתו- "היו היה פעם ילדת כפר קטנה, הכי יפה שאפשר לראות".

  • האפיון הארוטי של לבושה - הטקסט מדגיש את הצבע האדום, צבע בעל משמעות ארוטית ברורה, כסמל של הילדה בכותרת, לאורך הטקסט ובהסבר למקורו של הכינוי: "האישה הטובה הזו תפרה לה כיפה אדומה קטנה, שהתאימה לה כל כך, עד שבכל מקום קראו לה כיפה אדומה".

  • טריפת בני אדם על ידי בעל חיים מסמלת קיום יחסי מין בין הטורף לנטרף - פארול קורא לזאב "הברנש הזאב" אולם מיהו גבר זה? הסיפור נפתח בביתה של כיפה אדומה ואמה שאין בו כל גבר ולכן ניתן להניח כי הזאב הוא למעשה אביה של כיפה אדומה. הזאב מבקש לטרוף, כלומר לקיים יחסי מין, עם שתי נשים- הילדה והסבתא, הוא אינו מגלה עניין באם. ייתכן שכאן יש ביטוי לשאיפה של גבר לקיים יחסי מין של גילוי עריות.

  • סצנת המיטה - הזאב מזמין את הילדה במילים מפורשות לבוא לשכב איתו, פעולה שאינה מותירה כל ספק באשר לכוונותיו האמיתיות של הזאב. הילדה נדהמת לגלות איך "סבתא" נראית בעירום והיא מבחינה באיברים גדולים: "כיפה אדומה התפשטה ונכנסה למיטה, שם הוכתבה בתדהמה כשראתה איך סבתא שלה נראית בלי בגדים. היא אמרה לה סבתא איזה ידיים ארוכות יש לך".

לתבנית הארוטית הנבנית בטקסט אין מקום במסגרת הדגם של סיפור ילדים תמים על ילדה קטנה הנטרפת בפיו של זאב. אך תבנית זו מקבלת משמעות במסגרת של הסאטירה, שבה מושלכים חיצים לעבר האדונים העירוניים בני המעמד הגבוה, המנצלים את תמימותה של נערת הכפר ונהנים מחסדיה.


מדוע אם כן, למרות המסר החינוכי שניסו להעביר האחים גרים, לא יכלו לנתק את המרכיבים הארוטיים מן האגדה? על פי פרויד האדם הוא יצור רב צדדי מבחינה מינית, יחסים הטרוסקסואלים, הומוסקסואלים, גילויי עריות והעדר מחסומים בין גילאים הם מימדים של רב-צדדיותה של מיניות האדם. רב הצדדיות מתגלה בילד- כל הנטיות לסטיות מקורן בילדות, הילדים נוטים לכולן ועוסקים בהם במידה ההולמת את בסרותם. פרויד סבור כי העיצוב ההיסטורי המודע של מיניות האדם הינו הדחקת הארוטיות הרב-צדדית המקורית אל הספרה הלא מודעת בנפשנו, אגדות העם מגלות קרבה ניכרת לחלומות ולכן בהן מתממשת השאיפה המינית.


למקור המאמר - http://www.academics.co.il/Articles/Article1828.aspx

ציור תמונה מאת - MAU


" לתבנית הארוטית הנבנית בטקסט אין מקום במסגרת הדגם של סיפור ילדים תמים על ילדה קטנה הנטרפת בפיו של זאב. אך תבנית זו מקבלת משמעות במסגרת של הסאטירה, שבה מושלכים חיצים לעבר האדונים העירוניים בני המעמד הגבוה, המנצלים את תמימותה של נערת הכפר ונהנים מחסדיה."


#BDSM #redhood #wolf

Goldie Sunshine All rights reserved © 2018 - 2020

Ramat Gan ,  Israel